כוונות טובות אל מול המעשים בפועל

כולם סך הכל מונעים מכוונות טובות,

לא ככה?

הכל עניין של הסתכלות פנימית וראייה שהיא קולקטיבית אל מול האחר.

הכוונה הטובה שלי יכולה להיות אמיתית,

אבל התרגום של האחר כלפי זה יכול להתקבל אחרת וללא הבנה או הצלחה למעשה שהתכוונתי אליו. 

זוכרים את השידור על הגדרות ותרגום אישי במצבים שבהם יש מעורבים? אז זה בדיוק זה. כוונה טובה מגיעה עם מעשה בהתאם למה שאני רוצה להעביר הלאה אבל זה לא בהכרח יהיה תואם למי שנמצא מולי. למה זה? כי האחר, מתרגם שונה את מה שנראה לי ככוונה טובה ואז למעשה שני אנשים, עם תרגום שונה למעשה לא מבינים אחד את השנייה או את המעשה וכוונתו. ראיה וקבלה שח חשיבת ומעשה האחר זה מה שאני רוצה להעביר כאן. 

איך זה שהייתה לי כוונה טובה וזה התקבל בסוף כמשהו לא טוב? 

דיאנאיי שלי, גם במעשים, מכוון אחרת לקבלת וראיית האחר במעשה שאני בחרתי בו. לרב, זה מבאס את הרב אבל אני אומרת, אם נשכיל להבין ואז גם לקבל את הכוונה הטובה שבמעשה מהאחר, נדע לגדול, בחשיבה, בקבלה (שזה הכי קשה) ואפילו גם להנות מכך.  אז למה לא לראות את הטוב בכוונתו של האחר? ככ הרבה עונים לי "אני הייתי עושה את זה אחרת", אבל לא אתה עשית כרגע והכוונה פה למעשה טוב, אפשרי? רק תפנו לכך מקום בלב. ואני לא מדברת על היוצא מן הכלל. אני מדברת על דיאנאיי בכוונה הכתובה שלי, רק שלי כלפי האחר וכנ"ל ההיפך.  

יש את הכוונה ויש את המעשה בפועל. 

מה זה כוונה? רצון לעשות משהו. בעיקר משהו טוב. לעצמי, לאחר. 

 מה זה מעשה? המהלך עצמו.

שתפו אותנו

האם יצא לכם לעשות מעשה טוב שיצא ממנו פחות טוב?
 שלחו כבר עכשיו תשובתכם לוואטצאפ המערכת שלנו

עוד על מור תאיס איתן נרדי

הצטרפו אלינו לתכנית DNA ברדיו שידורי נהנים בLIVE ברביעי הקרוב ב10:00

שאלות/רוצים לעלות לשידור? שלחו הודעה כבר עכשיו לוואטצאפ שלנו 079-5918497